שמחת תורה בקורונה

שמחת תורה בקורונה

שאלה

כיצד נשמח בשמחת תורה בזמן הקורונה?

יש לי שאלה שמטרידה אותי. כיצד אפשר לשמוח בשמחת תורה אם לא סיימנו את קריאת כל הפרשות בתורה? חלק מהזמן בתי הכנסת היו סגורים כמעט בכל העולם – אז איך אפשר לשמוח?

תשובה

את השאלה הזו קיבלתי בכמה וריאציות מכמה כיוונים שונים, ולכן החלטתי להעלות את התשובה לאתר באופן פומבי. אני חושב שהשאלה מגיעה ממקום של טוהר, הבנה שאנחנו בדרך כלל זוכים לסיים את קריאת התורה על ידי קריאה של פרשה בשבוע, וגם אם יהודי פרטי מפסיד קריאה של פרשה, הוא מסתמך על שאר עם ישראל שקרא אותה. השנה הייתה שנה ייחודית שבה בתי הכנסת היו סגורים, ולמרות שבחלק מהקהילות השלימו לאחר פתיחת בתי הכנסת מחדש את הפרשות שלא נקראו, נדמה שרוב הקהילות, או חלק גדול מהן, לא זכו השנה לקרוא את התורה כולה. נענה בכמה רבדים.

• שמיני עצרת – התורה לא קראה לחג זה "שמחת תורה", אלא שמיני עצרת. הוי אומר, מבחינת האמת, היום השמיני של חג הסוכות, הוא מועד בפני עצמו, ללא שום קשר לקריאה בתורה, והחיוב לשמוח בו איננו קשור דווקא לסיום הקריאה בתורה. המנהג לסיים את הקריאה בתורה השתרש בתקופה יחסית מאוחרת (תקופת הגאונים), ופעם היו מסיימים את הקריאה בתורה רק אחת לשלוש או שלוש וחצי שנים. כאשר אנחנו מברכים ברכת שהחיינו, יש בדבר באמת הודיה לה' שזכינו לחגוג עוד חג שירומם אותנו בתקופה המאתגרת הזו. לכן, גם אם לא קראנו את כל התורה כולה, אנחנו שמחים על עצם החג, כשם שאבותינו היו שמחים בשמחת חג שמיני עצרת, גם לפני שהתקינו שיסיימו לקרוא את התורה ביום זה (ובאמת ראוי לברר את המהות של חג שמיני עצרת. נדמה לי שיש על כך מאמר באתר באוצר לדרך על מועדים, ואם לא, אשתדל להעלות אותו בהקדם).
• שמחה בתורה – גם אם לא זכינו לשמוח בסיום כל התורה, יש עדיין מקום לשמוח על המאמץ האדיר שעשינו כדי לסיים את החלקים שהצלחנו לסיים. כמה מאמץ היה דרוש בשנה זו כדי להתפזר למניינים קטנים ולארגן אותם, להתפלל בחוץ (לפעמים במזג אוויר לא פשוט), ועוד קשיים. גם אי קיום ההנחיות ופתיחת בתי הכנסת – דבר שמהווה פיקוח נפש ולענ"ד אסור באיסור תורה גמור, מראה על מסירות הנפש, המוטעית, על מנת לקיים את התפילות והקריאה בתורה כהלכתו. אשרינו שבאמת זכינו שעם ישראל מתעקש לעבוד את ה', ומשקיע בכך מאמצים, למרות המניעות הגדולות ששלח לנו ה'.
• שמחת התורה בנו – ממילא אני חושב שניתן להבין שהתורה שמחה גם בנו! אסביר: מסופר על מו"ר הגר"א שפירא שכאשר עוד למד בחברון, הרב שלום שבדרון זצ"ל אמר לרב מאיר חדש זצ"ל להסתכל איך ר' אברום רוקד עם ספר התורה. ענה לו ר' מאיר חדש: ר' אברום רוקד עם ספר התורה? התורה רוקדת עם ר' אברום.

כמובן שלא הגענו לקצה מדרגתו של מו"ר. אבל מסירות הנפש של כלל ישראל ללימוד תורה, לתפילות בציבור, להקפדה על על כל המצוות והמנהגים בחצי שנה האחרונה, דורשת מסירות נפש גדולה יותר ממה שנדרש ממנו לפני כן. בטוחני, שבשמים רואים את הכל, ואם כי איננו מבינים חשבונות שמים, ואיננו מבינים בדיוק מה באה הקורונה לחזק בנו (על אף שיש לא מעט תחומים שבהם אנו צריכים חיזוק), אני סמוך ובטוח שבשמים שמחים על כלל ישראל שמשתדל בכל כוחו להמשיך להקפיד על מסורת התורה גם בימים לא פשוטים אלו.