משלי פרק ה

ביאור אוצר המקרא על פרק ה מספר משלי עם חלק מההערות (ושננתם לשעבר)

מערכת אוצר התורה | י"א תמוז תשפ"ב

משלי פרק ה

(א) בְּנִי לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה בני! עליך להקשיב לדברי החכמה שאומר,[1] לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ ועליך להטות את אזניך לדברי התבונה שאומר[2]: (ב) לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת עליך לשמור על מחשבותיך – אל תחשוב על דברי שטות,[3] וְדַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ והשפתיים שלך ישמרו עליך שלא תדבר דברי שטות[4]: (ג) כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה (עליך לשמור על מחשבותיך ועל דיבורך) היות והאפיקורסות נוטפת דבש, האפיקורסות עלולה למשוך אותך כמו שאתה נמשך לאכילת דבש,[5] וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ והאפיקורסות חלקה יותר משמן שנוגע בחיך. במקרא, השמן מהווה דוגמה למאכל ערב, והכתוב אומר שהאפיקורסות עלולה להיראות עריבה לאדם כמו שהשמן ערב לחיך, ולכן צריך ליזהר ממנה[6]: (ד) וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה (בהתחלה, דעות האפיקורסיות עלולות למשוך את האדם אליה) אולם בסוף, מתברר שהן מרות מאוד,[7] חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת והיא גורמת לאנשים שהמאמינים בה למות על ידי חרב חדה עם שני להבים בשני צידיה. האפיקורסות מפתה את האדם בהתחלה, אך לאורך זמן, היא גורמת לאדם להסתבך, ולכן צריך להימנע ממנה לגמרי[8]: (ה) רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת רגליה של האפיקורסות מוליכות את האדם למוות,[9] שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ והצעדים שלה מוליכות את האדם לשאול, לקבר עמוק באדמה[10]: (ו) אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס אל תנסה ליישר את דרך האפיקורסות. אל תחשוב שאתה יכול להשתמש בדעות האפיקורסים בלי להיכשל בהם,[11] נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע כיוון שהדעות של האפיקורסים מסתובבות בדרכים שונות שאינך יודע עליהן, ולא תוכל ליזהר ולהימנע מנפילה בעקבות אותן דעות[12]: (ז) וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי ועכשיו בנים, עליכם לשמוע לדבריי,[13] וְאַל תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי פִי ואל תסטו ממה שאומר לכם[14]: (ח) הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ דרכיך צריכות להיות רחוקות מהאפיקורסות,[15] וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ ואל תתקרב לשער הבית שלה. הכתוב חוזר ומדגיש את החובה להתרחק מאוד מהאפיקורסות[16]: (ט) פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ שמא, אם תלך אחרי האפיקורסים, תיתן לאחרים את כוחך,[17] וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי והשנים שלך יימסרו לאדם נכרי. אם אדם יימשך אחרי האפיקורסות, הוא יאבד את כוחו ושנותיו, וכביכול הם יימסרו לאדם אחר[18]: (י) פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ שמא יהיו זרים שיהיו שבעים מהכח שלך (במקום שאתה תהיה שבע ממנו),[19] וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי ותוצאות הטרחה שתטרח – יהיו בבית של אדם זר, במקום שיהיו בביתך[20]: (יא) וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָ ובסוף חייך, אתה תוציא קולות של נהמה מרוב צער,[21] בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶךָ (תוציא קולות של נהמה מרוב צער) כאשר יכלה הבשר שלך, כאשר תמות (שארך היא מילה נוספת שמשמעה בשר, והכתוב כתב מילים נרדפות זו אחרי זו)[22]: (יב) וְאָמַרְתָּ אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָר (בקולות שתנהם תאמר) איך שנאתי לקבל תוכות מוסר לאורך חיי?[23] וְתוֹכַחַת נָאַץ לִבִּי והייתי מבזה את דברי התוכחה שהוכיחו אותי בהם[24]: (יג) וְלֹא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי ולא שמעתי בקול המורים שלי,[25] וְלִמְלַמְּדַי לֹא הִטִּיתִי אָזְנִי ולא הטיתי את אוזניי כדי לשמוע בקול מי שמלמד אותי[26]: (יד) כִּמְעַט הָיִיתִי בְכָל רָע עד שכמעט כל הדברים הרעים באו עלי (בגלל שלא שמעתי בקול התוכחות),[27] בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה הדברים הרעים באו עלי בפני קהל ועדה גדולה – הדברים קרו בפרסום גדול[28]: (טו) שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ עליך לשתות מים מהבור שלך – מהבור שה' נתן לך. הכוונה לתורה,[29] וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ ועליך לשתות נוזלים מהמים שנמצאים בבאר שלך. ההבדל בין הבור לבאר הוא שהמים בבור מכונסים ואילו בבאר הם נובעים. בתחילה התורה שנלמדת איננה נובעת, אך לאחר לימוד ממושך, התורה מתחילה לנבוע מהאדם שעמל על לימודה[30]: (טז) יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה רק אז, כאשר תשתה את מי התורה, המעיינות שלך יזרמו החוצה. תזכה לבנים ולתלמידים רבים, ועל ידי כך תזכה ששמך יגיע עד למקומות רחוקים,[31] בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם ברחובות הערים יזרמו זרמי מים. התורה שלך תגיע לכל מקום[32]: (יז) יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ דברי התורה יהיו רק שלך,[33] וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ ולזרים לא יהיה חלק בתורה שלך (בניגוד לאמור לעיל בפסוקים ט – י שהממון של החוטא יהיה נתון לאחרים)[34]: (יח) יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ המעיין שלך יהיה מבורך (יפורש בצלע הבאה),[35] וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ ואתה תוכל לשמוח מאשת נעוריך. הכוונה שיוכל לשמוח בתורה שלמד ולימד, והכתוב מדמה את התורה לאשת נעורים ולמעיינו של האדם (כשם שדימה את הבנים למעיינות בפסוק טז)[36]: (יט) אַיֶּלֶת אֲהָבִים התורה תהיה אהובה עליך כמו אילה אהובה. הכתוב מדמה את האהבה לתורה לאילה משום שהאילה אהובה מאוד על האיל, משום שרחמה צר,[37] וְיַעֲלַת חֵן והיא תעלה חן בעיניך (התורה),[38] דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת הדדים שלה יגרמו לך לרוות משתיית החלב בהם בכל זמן. הכתוב מדמה את לימוד התורה ליניקה מדד. כשם שהיניקה גורמת לאדם רוויה, כך התורה תרווה את האדם הלומד אותה,[39] בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד ואתה תמיד תגרוס באהבת התורה[40]: (כ) וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה בני! מדוע שתהיה תמיד עסוק באשה זרה במקום באשתך? הכוונה שהוא מתעסק בדברים אחרים ולא בלימוד התורה,[41] וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה ומדוע שתחבק את החק של אישה נכריה? החיק הוא החלל שנוצר בין החזה לזרוע כאשר אדם מחבק את רעהו[42]: (כא) כִּי נֹכַח עֵינֵי ה' דַּרְכֵי אִישׁ שהרי דרכיו של כל אדם גלויות לפני ה' (ואם כן הוא יודע אם תהיה עסוק בדברים אחרים ולא בלימוד התורה),[43] וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס וה' שוקל את כל דרכיו של האדם. ה' יודע כמה זכויות וכמה חטאים יש לכל אדם, ומשלם לו את גמולו[44]: (כב) עֲווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע החטאים לוכדים את הרשע החוטא עד יום מותו,[45] וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ והוא נתלה על ידי החבלים שנוצרו כביכול מחטאיו. אדם שחוטא גורם לעצמו להיענש ולמות, והכתוב מדמה את האופן שבו אדם גורם לעצמו למות, לחבלים שנוצרים מחטאיו[46]: (כג) הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר הרשע ימות בגלל שהוא לא לקח מוסר,[47] וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה (הרשע ימות) משום שהוא חטא במעשים שיש בהם איוולת[48]:

 

[1] תרגום. מצודות: דברים אלה הם המשך לדברים שאמר דוד לשלמה.

[2] תרגום. רבינו יונה: עליך להטות אזניך לשמוע דברי חכמה.

[3] מצודות. המיוחס לאבן עזרא: תשמור את מחשבותיך בלבך ואל תאמר אותם. אבן עזרא כתב יד: לפני שתעשה משהו – תחשוב עליו. מאירי: דחה פירוש שמדובר על לשון זימה.

[4] אבן עזרא כתב יד. המיוחס לאבן עזרא: השפתיים תהיינה עסוקות בעסק הלימוד. אבן עזרא כתב יד: מאירי: השפתיים שלך צריכות לשמור על דברי החכמה שאומר, והשפתיים נאמרו בפסוק על דרך ההשאלה – כיוון שהן שומרות על הפה, הכתוב דימה את השמירה על דברי הדעת כאילו השפתיים שומרות אותן. רבינו יונה: השחוק וקלות הראש מביאים את האדם לערווה, ולכן הוא צריך לשמור על המחשבות שלו.

[5] מצודות ולפי פירושו, חסרה המילה "דבש" בפסוק.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] תרגום.

[9] תרגום. מיוחס לאבן עזרא: הרגליים שתומכות בה, מתמוטטות, וכתוצאה מכך היא יורדת לשאול.

[10] תרגום. אבן עזראנ מכתב יד: חסרה האות ב לפני המילה "שאול" (יש דוגמאות נוספות לכך במקרא "כי ששת ימים"), והכוונה שהצעדים נעשים בשאול.

[11] רש"י בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהכוונה שאסור לאדם למדוד את שכר המצוות ולהחליט על ידי כך אלו מצוות לקיים. זו הסיבה שה' לא אמר את שכרן של המצוות. רלב"ג: האם יש תקווה שתפלס אורח חיים? לפירושו, "פן" פה אינו לשון "שמא". אל תחשוב שאתה יכול להסתייע בכח המדמה כדי לחזק את הכח השכלי, כיוון שהכח המדמה מטעה את השכל מהשורשים שלו. בפירושו השני כתב שהכוונה לנפש המתאווה. מצודות: אי אפשר להשוות את חכמת התורה לדעות האפיקורסים, כיוון שהם רחוקים זה מזה.

[12] רש"י. מיוחס לאבן עזרא: בפירושו הראשון כתב שחסרה המילה "רגלי", היות והדרכים (מעגלותיה) אינן נעות, והכוונה שהרגליים זזות בתוך הדרכים. על פירוש זה כתב שהוא הפירוש הנכון. בפירושו השני כתב שהכוונה שהדרכים כאילו נעות. הכוונה שהדרכים מובילות לשאול. מאירי: בפירושו הראשון כתב ש"תפלס" ו"תדע" מדברים על האשה הזונה (כל דבר מגונה משול לאשה זונה), והכוונה האי שגם כאשר האשה חושבת ללכת בדרך טובה, היא בסוף תגיע לדרך לא טובה. בפירוש נוסף כתב באופן דומה לרש"י, ש"תדע" מוסב על האדם שהכתוב מזהיר אותו, והכוונה שלא ניתן להפסיק את האשה, משום שנמשכים אחריה בלי לשים לב.

[13] תרגום. מצודות: גם כאן פונה שלמה המלך לבניו ואומר להם שכשם שדוד אביו אמר לו את הדברים, והוא הקשיב לו, כך עליהם להקשיב לדברים שהוא אומר להם.

[14] תרגום.

[15] תרגום. מאירי: הכתוב אומר שאדם צריך ליזהר מחטא, וגם אם נכשל, עליו לנסות ולצמצם את הנזקים של הנפילה ולחזור בתשובה לפני שיש התדרדרות. בעניין זה מנה ארבעה שלבים: א. שיתרחק מאוד מהעבירה – גם בדברים שאינם מגוף העבירה. ב. אם לא הצליח בשלב הראשון, עליו לצום ולהתפלל ויכניע את יצרו, עד שאם תזדמן לידו עבירה – הוא יוכל להינצל ממנה. ג. אם לא הצליח בשני השלבים הראשונים, ונכשל בחטא, עליו לחזור בתשובה לפני שהוא שוקע במעשים הרעים. ד. אם נכשל בכל שלושת השלבים הראשונים, והוא שקע בחטא, עליו לקחת תרופות חזקות כדי שירפאו אותו. ר"י נחמיאש הביא מקור שמדובר על עשיית סייג מאבות דרבי נתן.

[16] תרגום. רלב"ג: ממשיך לפרש לפי שיטתו שמדובר על התאוות. חוקה כתב שטעם ההרחקה הוא שמא יחשדו בו בני אדם, אך מרוב הפרשנים משמע שההרחקה נועדה למנוע מהאדם לחטוא. מאירי: אם לא קיימת את מה שכתוב בצלע הקודמת, להרחיק מעליה את דרכך, שהיא לא תהיה בשום אופן קשורה אליך, לפחות תעצור לפני שאתה מגיע לפתח ביתה.

[17] תרגום. רש"י: הכוונה שיתן לאחרים את תפארת ההוד והשבח, וכנראה שכוונתו דומה לתרגום. מצודות: הכוונה שההוד שנתון לך מהשמים יינתן לאחרים, וכך תמות צעיר. רלב"ג: ההוד שנתון לך לקנות את השלמות יינתן לאחרים. חוקה: הכוונה לכבוד. מאירי הוסיף פירוש שהכוונה למדרגה השלישית (לפי מה שהבאנו מביאורו לעיל בפסוק ח) מבין המדרגות של הנפילה וההתרחקות מהחטא.

[18] תרגום. רש"י: הכוונה לשר של גיהינום. רלב"ג: השנים שאתה אמור לעמול בהם כדי לקנות קנין של שלמות, עלולות להיות מסורים בידי התאוות שישחיתו אותך. רי"ד: שמא אתה תיהרג על האישה.

[19] תרגום. רש"י: הכוונה לנביאי הבעל. מצודות: הכוונה שיהיו זרים שיהיו שבעים מהעושר שמגיע לך. רלב"ג: הכח השכלי ישמש כוחות אחרים במקום את הכוחות שנועדו לקניין השלמות.

[20] תרגום. רלב"ג: הכוחות השכליים יהיו נתונים לכוחות זרים במקום לקנות את השלמות. מצודות: הכוונה לעושר שבא ביגיעה. כנראה שמקורו בפירוש רס"ג.

[21] תרגום.

[22] מצודות. מאירי על דרך הנסתר כתב ש"שאר" היא הנפש, ואדם זה יבין בסוף חייו שנפשו אבודה והוא יתחרט על כך.

[23] תרגום. רלב"ג: הכוונה שמאס את התורה.

[24] מצודות. רלב"ג: מאסתי בתוכחות של התורה.

[25] תרגום.

[26] תרגום.

[27] תרגום.

[28] תרגום. ר"י נחמיאש: הוסיף פירוש שהכוונה שהחרטה תהיה בפרסום רב, אך אנשים לא יאמינו לו שהוא באמת מתחרט.

[29] רש"י. אבן עזרא: הכוונה שידבק רק באשתו ולא באשה אחרת. רי"ד: פירש כמו אבן עזרא שיש בכתוב משל על אשתו, שאדם צריך לדבוק באשתו. הנוזלים שייצאו מבארו הם הבנים שיוולדו לו. רלב"ג: הבור הוא השכל. ומזהיר שלא ללכת אחרי החושים (שאין להם נביעה כמו מים), אלא רק אחרי השכל. מאירי הסביר שהכתוב המשיל את האשה למים, משום שיש צורך גדול באשה כמו שיש צורך גדול במים. ר"י נחמיאש: המים מהבור הם רמז לחכמה, ואילו המים מהבאר הם רמז לתבונה.

[30] רש"י. רס"ג: הכוונה לבריכות מים.

[31] רש"י + מצודות. רלב"ג: כאשר אדם ילמד ויגיע לשלמות בעיונו בשכלי, הוא יוכל להשפיע גם על אחרים. השפעה על אחרים מביאה את האדם לשלמות גדולה יותר מאדם שמסתפק בלימוד עצמי. רי"ד: הכוונה לנכסים – יהיו לך נכסים רבים. ר"י נחמיאש: הביא את מדרשי חז"ל שהכוונה שלפעמים אדם צריך ללמד תורה ומעיונותיו ייצאו החוצה, ולפעמים עליו להימנע מללמד תורה.

[32] רש"י. אבן עזרא כתב יד: יש כאן רמז שאשתו לא תזנה.

[33] רש"י. אבן עזרא: הבנים יהיו רק שלך ולא נתונים לאחרים.

[34] רש"י.

[35] רש"י.

[36] תרגום.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] תרגום. רי"ד: הכוונה שיהיו לך בנים ובנות רבים ממנה. מצודות: לפי פירושו שמדובר על אשה ולא על התורה (כפי שפירשו מספר פרשנים לעיל), הכוונה שבכל זמן שצריך – האדם יהיה עם אשתו.

[40] תרגום. רס"ג פירש את המילה "תשגה" מלשון הרהור תמידי. רש"י הביא בשם רבי משה הדרשן ש"תשגה" פירושו "עסק" ופירוש הפסוק הוא שיהיה לך עסק תמידי בתורה. בשם חז"ל כתב שבגלל האהבה של התורה, האדם יהיה שוגג על שאר עסקיו, הוא פחות ישקיע בהם. אבן עזרא: השיחה המרובה עם האישה יגרום לאדם לעשות שגיאות, ולכן צריך להתרחק מכך.

[41] תרגום. רס"ג: "ולמה" איננו מלשון שאלה, אלא מלשון "אל". במשמעות הביאור אין הבדל בין פירושו לבין התרגום, אלא רק בהסבר האם הדברים נאמרו באופן של תמיהה או כציווי. אבן עזרא: עצם העיסוק באשה, אפילו אם מדובר באשתו, וכל שכן באשה זרה, מרחיק את האדם מלימוד התורה.

[42] אונקלוס. לגבי משמעות החיק, ראה בהערות לביאורינו במדבר יא,יב. ר"י נחמיאש: החיק הוא כינוי למעשים שאדם עושה בסתר.

[43] תרגום. חוקה: ה' מזמן לאדם כפי רצונו. אם הוא הולך אחרי נשים זונות, הוא יזמן לו אשה זונה.

[44] רש"י + מצודות.

[45] רש"י + חוקה.

[46] רש"י.

[47] רש"י. חוקה: אדם שחוטא, לפחות נהנה מהעבירה בשלב החטא. אולם, אדם שאמרו לו דברי מוסר לפני החטא, לא יוכל להינות מהחטא בשעת עשייתה, וגם אחרי כן יתחרט על חטאו.

[48] מצודות. רס"ג: כאן למילה "ישגה" משמעות שונה מהמשמעות לעיל (פסוק יט). שם הכוונה להרהור תמידי ואילו כאן הכוונה לטעות. ר"י נחמיאש: הוסיף פירוש, שהצלע האחרונה של הפסוק היא נתינת טעם לצלע הראשונה. האדם ימות בלי מוסר, משום שהוא תמיד חוטא.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב