משלי פרק ז

ביאור אוצר המקרא על ספר משלי פרק ז עם חלק מההערות (קיצור אוצר מפרשי התנ"ך)

מערכת אוצר התורה | י"ט תמוז תשפ"ב

משלי פרק ז

(א) בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי בני! עליך לשמור את הדברים שאני אומר לך,[1] וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ ועליך לשמור בלבבך את כל מה שאני מצווה אותך. עליך לקיים את כל דבריי[2]: (ב) שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה אם תשמור את מצוותי – אתה תזכה לחיים,[3] וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ ושתמור על התורה שאני מורה אותך עליה כמו שאתה שומר על האישון של העין. האישון של העין מוגן על ידי העפעפיים, וכך צריך לשמור גם על ההוראות שבפסוקים[4]: (ג) קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ תקשור את המצוות על האצבעות שלך, שהוא מקום גלוי שבו תוכל לראות אותם תמיד. עליך להקפיד לקיים את המצוות עם ידיך,[5] כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ ועליך גם לכתוב אותם על ליבך – עליך לוודא שהמצוות יהיו תמיד במודעות שלך[6]: (ד) אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ תאמר לחכמה שהיא האחות שלך. הכוונה שתהיה קרוב לחכמה כשם שאדם קרוב לאחותו,[7] וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא ותאמר שהבינה קרובה אליך. אדם צריך לעסוק בלימוד חכמה ובינה[8]: (ה) לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה על ידי לימוד החכמה, תצליח להישמר מלחטוא עם אישה זרה,[9] מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה לימוד החכמה ישמור עליך מפני אישה נכרי שמנסה לפתות אותך בשפה חלקה, היא מנסה לפתות אותך על ידי כח שכנוע חזק[10]: (ו) כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי שהרי הסתכלתי דרך חלון הבית שלי.[11] הכוונה איננה דווקא שהוא הסתכל דרך החלון, אלא שהדברים ידועים לו כאילו הוא ראה אותם בעצמו,[12] בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי והבטתי דרך החלון שלי[13]: (ז) וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם (כשהסתכלתי בחלון) ראיתי קבוצת אנשים שחסרה להם חכמה,[14] אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר לֵב והבנתי שבתוך קבוצה זו יש נער שחסרה לו דעת[15]: (ח) עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ אותו נער הגיע לפינה של אישה זרה,[16] וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד והוא צעד דרך ביתה של האישה[17]: (ט) בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם (הנער הלך לאישה הזרה) בשעת ושך, לאחר שכבר הייתה שעת ערב (כדי שלא יראו אותו),[18] בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה בשעת לילה כשיש חושך. צלע זו חוזרת על הנאמר בצלע הקודמת[19]: (י) וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ והייתה אישה שבאה לקראת הנער,[20] שִׁית זוֹנָה האישה הייתה ערומה כמו אישה זונה,[21] וּנְצֻרַת לֵב וליבה היה מוקף כמו מצור – לא היה אכפת לה שהיא בעצמה עוברת עבירה ושהיא גורמת גם לאחרים לעבור עבירות[22]: (יא) הֹמִיָּה הִיא האשה הזונה יהיתה רועשת מאוד (בניגוד לדרכן של נשים צנועות),[23] וְסֹרָרֶת והיא גם סרה מהדרך,[24] בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ הרגליים שלה לא יישארו בבית בעלה, אלא היא יוצאת כדי לשכנע אחרים לשכב איתה[25]: (יב) פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבוֹת פעם היא יוצאת מחוץ מביתה, ופעם היא יוצאת לרחובות,[26] וְאֵצֶל כָּל פִּנָּה תֶאֱרֹב ובכל פינה היא אורבת לנואפים שיבואו אליה[27]: (יג) וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לּוֹ האישה הזונה החזיקה בידי הנער ונתנה לו נשיקה,[28] הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ והיא לא התביישה לשקר ולומר לו את הדברים הבאים[29]: (יד) זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הייתי חייבת להקריב הרבה קרבנות,[30] הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי והיום הקרבתי את הקרבנות שהתחייבתי עליהן, כך שיש לי הרבה בשר לאכול[31]: (טו) עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לכן יצאתי לקראתך (להביא לך בשר),[32] לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ וחיפשתי אותך עד שמצאתי אותך[33]: (טז) מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי קישטתי את המיטה שלי במצעים נאים,[34] חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם כולם משבחים את המצעים שתפורים מחוטי פשתן שבא ממצרים[35]: (יז) נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן הנפתי על המיטה שלי בשמים: מר ואהלים וקינמון, כדי שיהיה ריח טוב[36]: (יח) לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר הבה ונשבע באהבה עד הבקר, הבה נשכב עד הבוקר,[37] נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים ונשמח בדברי אהבה. צלע זו חזרת על התוכן שנאמר בצלע הקודמת[38]: (יט) כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ שהרי בעלי איננו בבית, ולכן איננו צריכים לחשוש ממנו,[39] הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק והוא יצא למקום רחוק כך שאין חשש שהוא יחזור[40]: (כ) צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ בעלי לקח איתו בידו את צרור הכסף, ולכן הוא יתעכב הרבה בדרכו,[41] לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ והוא יחזור לביתו רק בראש השנה. הדברים הם משל לכך שה' יחזור לשפוט את עם ישראל בראש השנה[42]: (כא) הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ כיוון שהאישה כבר מורגלת לפתות אנשים, היא הצליחה לפתות את הנער חסר השכל אליה,[43] בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ והיא הדיחה אותו על ידי שהיא דיברה אליו דברי חלקות, דיבורים חלקלקים ומשכנעים[44]: (כב) הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם הנער הולך אחרי האישה במהירות,[45] כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח יָבוֹא ובזה הוא דומה לשור שהולך להישחט,[46] וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל וכמו נחש שממהר להכיש ולהמית אדם טיפש שהתחייב מיתה כלפי ה'. הנער הולך להזיק לעצמו כמו שור שהולך להישחט או אדם שיוכש על ידי נחש[47]: (כג) עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ (הנער הולך אחרי האשה) עד שהחץ יבקע את הכבד שלו, עד שהוא מאבד את עולמו בגלל שהוא חטא בה,[48] כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח כמו ציפור שנופלת במלכודת שטמנו לה, בגלל שהיא רצתה לאכול כמה גרגירים שהניחו לה במלכודת,[49] וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא והנער איננו יודע שהוא איבד את עולמו בגלל החטא עם האישה[50]: (כד) וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי ועכשיו בנים, עליכם לשמוע לי,[51] וְהַקְשִׁיבוּ לְאִמְרֵי פִי ועליכם לציית למה שאני אומר לכם[52]: (כה) אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ לבך לא ישטה אחרי דרכיה של האשה, ותימשך אחרי התאוות,[53] אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ ואל תטעה ללכת בדרכיה[54]: (כו) כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה שהרי האישה הזונה הפילה חללים רבים, אנשים רבים נפלו וחטאו איתה,[55] וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ וההרוגים שלה הם אנשים חזקים מאוד. גם אנשים חזקים חטאו איתה[56]: (כז) דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת הדרכים שמובילות אל דרכי ביתה, מובילות את האדם למוות[57]:

 

[1] תרגום. רלב"ג: הכוונה לסיפורי התורה ומצוות התורה. רס"ג: תחיה על פי מה שציוויתי אותך. רי"ד: צלע זו של הפסוק נאמרה על ידי החכמה.

[2] תרגום.

[3] תרגום.

[4] תרגום. ר"י נחמיאש כתב שלושה פירושים למילה "אישון". א. מלשון "איש", משום שנראית בה צורת איש (לא זכיתי להבין לגמרי את דבריו), אלא שהתוספת של אותיות "ון" נועד להקטין, כשם שהמילה "שבתון" בנויה על המילה "שבת" שנאמרה לפני מילה זו, וכוללת את עיקר יום השבת, ואותיות "און" עוסקות בתוספת השבת, שאין קדושתה זהה לקדושת השבת. ב. מלשון צבע שחור (וכן כתב רש"י וכך ביארנו בפנים). בשם רבי שמואל הנגיד כתב שהפירוש הוא מלשון שינה. מאירי: כתב שהשמירה על אישון העין נעשית בגלל שהיא חביבה יותר (ניתן להביא ראיות לפירושו. עין רש"י במדבר י,לא). המהדירש של מהדורת מוסד הרב קוק כתב שיש מהדורה שכתוב בו שאישון העין צריך יותר שמירה.

[5] רלב"ג + מאירי. ר"י נחמיאש: כאשר אדם רוצה לזכור דבר מה, הוא קושר סימן על אצבעותיו. בפירוש נוסף כתב שהכוונה שהוא קושר אותם כמו תכשיט על אצבעו.

[6] רלב"ג. מאירי: זהו הדבר העיקרי – שהמצוות יהיו על הלב.

[7] רש"י. רס"ג: כאן פירש שצריך לומר לחכמה, אך המהדיר של הוצאת מוסד הרב קוק כתב שיש מקומות שבהם פירש "על החכמה".

[8] רש"י. מאירי: מצד אחד הכתוב דיבר על חביבות של אדם המכיר את השני, אך מצד שני בצלע הקודמת הזכיר קשר של אחים, משום שלפעמים הקשר בין ידידים איננו מחייב כמו הקשר בין אחים, ומצד שני הוא יכול להיות חזק יותר.

[9] תרגום. בפרקים הקודמים ראינו שיש שפירשו שהכוונה ממש לאישה זרה שאסורה עליו, יש שפירשו שהכוונה לעבודה זרה (רש"י לעיל ו,לג), ויש שפירשו שהכוונה לכוחות התאווה (רלב"ג אצלנו ובעוד מקומות). אבן עזרא: הקשר לפסוק הקודם הוא שכמו שהקרוביו של אדם מצילים אותו מנזקים שונים, כך הקרובים יצילו אותו מאישה רעה.

[10] תרגום.

[11] מצודות.

[12] מאירי.

[13] מצודות. אבן עזרא: "נקפתי" פירושו שהוא הביט במטרה שאחרים יראו אותו ולא שהוא עצמו יראה את מה שבחוץ.

[14] רלב"ג.

[15] רלב"ג.  תרגום: "חסר רעיון" אך מבחינת המשמעות אין הבדל בין דבריו לפירוש רלב"ג.

[16] רלב"ג. רש"י: בפינה הייתה גם אישה זונה וגם עבודה זרה.

[17] רלב"ג.

[18] מצודות. רלב"ג (בפירוש לפסוק כג): הכתוב מזכיר דווקא את החושך, משום שאדם לא יחטא כאשר אור השכל מאיר.

[19] מצודות.

[20] תרגום.

[21] רש"י. רס"ג: היא הייתה מתוקנת בתואר של אישה זונה. רי"ד: היא הייתה מתוקנת בעניינים של אישה זונה. מאירי: הפסיעות שלה היו פסיעות מדודות כדרכן של נשים זונות.

[22] רש"י. מצודות: היא ניסתה לצוד לבבות של בני אדם כדי לכבוש אותם תחתיה. רלב"ג: הלב שלה היה מכוסה, ואילו שאר גופה היה ערום. כמו כן כתב שהלב המכוסה הוא משל לשכל שאינו יכול לפעול כשהאדם נמשך אחרי התאוות. רי"ד: הייתה חריבת דעת, ללא שכל. מאירי הוסיף פירוש שהכוונה שהיה לה רצון עז לשכב עם הבחור, אך כתב שהעיקר כמו הפירוש שהייתה חסרת דעת. אבן עזרא בכתב יד הוסיף פירוש בשם רבינו יונה שאדם אינו יכול להערים על האשה.

[23] רלב"ג. תרגום: היא מורדת ונפרדת מבעלה.

[24] רש"י. מצודות: היא אומרת דברי סרה וניאוף.

[25] רלב"ג.

[26] תרגום. מאירי: השווקים הם המקומות שאליהם מתאספים האנשים הפחותים יותר. הרחובות הם המקומות שבהם מתאספים האנשים המכובדים יותר.

[27] רלב"ג.

[28] מצודות.

[29] אבן עזרא + מצודות.

[30] רש"י. ר"י נחמיאש: האשה אומרת שהיא נדרה שאם היא תמצא אותו, היא תקריב קרבנות.

[31] רש"י.

[32] תרגום.

[33] מצודות.

[34] רש"י. חוקה: "מרבדים" מלשון זהב. ר"י נחמיאש: פירש בשם רס"ג שמדובר על כילות, מיטות עם סדין שפרוס מעליהן (אצלנו לא פירש כך רס"ג). הכילות היו תלויות בוטי הפשתן שבאו ממצרים. לפי פירוש זה "חטובות" פירושו גבוהות. בשם רד"ק פירש "חטובות" שהיו ישרות, כמו שכך צריך לפרש בזוויות של בית המקדש. כמו כן הביא פירוש ש"רבדתי" פירושו "רפדתי", מלשון הצעת המיטה, ואותיות ב ו פ מתחלפות ביניהן.

[35] רש"י. מצודות: הכוונה שהבגדים חתוכים – החוטים שלהם נחתכו.

[36] רש"י.

[37] מצודות.

[38] מצודות. מאירי: האותיות ז ו ס מתחלפות ביניהן, ולכן המליה "נתעלסה" כמו "נעלזה". ר"י נחמיאש פירש שהאישה השתמשה בכל חמשת החושים במהלך הפיתוי שלה.

[39] מצודות. אבן עזרא: האשה אמרה בכוונה "האיש" סתם, ולא "אישי", משום שהיא מרגישה שהיא רחוקה ממנו. רש"י: יש בפסוק משל לטענה שה' עזב את עם ישראל, ולכן ניתן לחטוא. ר"י נחמיאש (בפסוק כג): "אין איש בביתו" הכוונה לשכל.  כמו כן כתב בשם רמב"ם שכל הפרשה העוסקת בעניין האשה, פירושו שאדם לא יתפתה ללכת אחרי תאוותיו והנאות הגוף. בשם חז"ל כתב שהאיש הוא ה', ועבדיו של נכובדנצר אמרו לו שלא ידאג מהחרבת בית המקדש, משום שה' כר לא נמצא שם.

[40] מצודות.

[41] רלב"ג. רש"י: הכוונה שה' הרג את הטובים שבעם ישראל.

[42] רלב"ג. רש"י: לא מדובר דווקא על ראש השנה, אלא על זמן שקבוע לכך. אבן עזרא: מדובר על ראש חודש, שבו הירח מכוסה. רס"ג: יום הכסא הוא יום שמקריבים בו קרבן.

[43] רש"י. רי"ד: "לקחה" מלשון דיבור. מאירי: "לקחה" אותיות הפוכות מחלקה", וגם בצלע זו הכוונה שהיא הצליחה לפתות אותו על ידי לשון חלקה.

[44] רש"י.

[45] רלב"ג. חוקה: "פתאום" פירושו בלא ידיעה.

[46] רלב"ג.

[47] רש"י. רלב"ג:העכס הוא תכשיט שהנשים היו עונדות על רגליהן, מעין צמידים שחיברו את שתי רגליהן. העכס הכביד על הלכיתן של הנשים. האדם האויל היה הולך אחרי הנשים הללו. אבן עזרא: העכס הגביל את הליכת הנשים, וכך קשה להביא את הנער למקום שיוכל לקבל מוסר. אבן עזרא בכתב יד: הכוונה למכה שמשמיעה קולות. רס"ג על פי המהדיר של מוסד הרב קוק: הכוונה לאדם שנמשך לדבר מסוים כמעט בעל כרחו. ר"י נחמיאש: העכס הוא בעל חיים שהיו תולים עליו פעמון. המוסר המוזכר בפסוק הוא קשר, והפסוק אומר שהיו מובילים את בעל החיים להיות קשור וכלוא, והוא אינו יודע על כך דבר. בפירוש נוסף כתב שעכס הוא בלבול אותיות של כעס, והרשע כועס כאשר מייסרים אותו. בפירושו האחרון כתב שהכוונה למכות שמכים אותו בשעה שמייסרים אותו.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] מצודות. אבן עזראנ כתב יד: כמו שהציפור איננה מבינה מה קורה עד לאחר שהיא נלכדת במלכודת, כך הנער אינו מבין מה קורה עד שהזונה תגרום לו למות.

[51] תרגום. אבן עזרא: הפניה לבנים היא בעצם פניה לעם ישראל.

[52] תרגום.

[53] רלב"ג.

[54] רלב"ג.

[55] רלב"ג. רס"ג על פי המהדיר בהוצאת מוסד הרב קוק: "עצומים" נאמר על מספרים גדולים מבחינה כמותית. מאירי הסביר שכמות גדולה נותנת גם עוצמה חזקה.

[56] רלב"ג.

[57] רלב"ג. אבן עזרא הסתפק אם "יורדות" מוסב על בדרכים או על רגלי האישה.

חידון מסכם לה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקון, ספר ישעיהו חידון מסכם פרקים לה - סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סה - סו

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו פרקים סה- סו
חידון התנ"ך תשפ"ב

ישעיהו מסכם נז - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - ישעיהו - מסכם נז - סד
חידון התנ"ך תשפ"ב

חידון ישעיהו סג - סד

חידון התנ"ך העולמי המקוון - קיץ תשפ"ב - ישעיהו סג -סד
חידון התנ"ך תשפ"ב